Vayedaber

Sanhedrine

Daf 50a

דָּבָר אַחֵר. יָ֣ד לְ֭יָד לֹֽא יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמְבַקֵּשׁ לִיטּוֹל שְׂכָרָהּ מִיָּד. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כְּאִינַּשׁ דַּאֲמַר. הָא שַׂקָּא וְהָא סִלְעָא וְהָא סְאָתָא. קוּם כּוּל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. שֶׁהֲרֵי אָבוֹת הָעוֹלָם אִילּוּ בִיקְשׁוּ לִיטּוֹל שְׂכַר מִצְוֹת שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵאֵיכָן הָֽיְתָה הַזְּכוּת קַייֶמֶת לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. 50a הוּא שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לְיִשְׂרָאֵל וְזָֽכַרְתִּ֖י אֶת בְּרִיתִ֣י יַֽעֲקֹב וגו'.

Traduction

Voici une autre explication du même verset ''de main en main, le méchant ne demeurera pas impuni, mais la race des justes sera délivrée'': selon R. Pinhas, il s’agit là de celui qui ayant fait du bien voudrait aussitôt être récompensé. Il semble, dit R. Simon, qu’un tel homme veuille dire: voici le sac, le selà de paiement, et la mesure saa, pour me mesurer sur le champ. Ce qui prouve qu’il en est ainsi, c’est que si les patriarches avaient voulu le salaire pour leurs bonnes actions accomplies en ce monde, ils n’auraient plus laissé de mérite à leurs descendants après eux; or, Moïse dit à Israël (Lv 26, 42): Je me suis souvenu de mon alliance avec Jacob, etc. (l’alliance rappelée consiste dans l’abnégation des patriarches

Pnei Moshe non traduit

הא שקא. והרי הסלע והמדה קום ומדוד מיד. הוא שמשה אמר לישראל וזכרתי את בריתי וגו'. לפי שהם לא רצו לקבל שכרי אלא שיעמוד זכותם לבניהם אחריהם וזהו הברית שהקב''ה זוכר להם:

עַד אֵיכָן הָֽיְתָה זְכוּת אָבוֹת קַייֶמֶת. רִבִּי תַנְחוּמָא אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה. בַּר נַחְמָן אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי בֶּרֶכְיָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. עַד יוֹאָחָז. וַיָּחָן֩ יְי אֹתָ֤ם וַֽיְרַֽחֲמֵם֙ וגו' עַד עָֽתָּה׃ עַד אוֹתָהּ שָׁעָה זְכוּת אָבוֹת קַייֶמֶת. שְׁמוּאֵל אָמַר. עַד הוֹשֵׁעַ. וְעַתָּ֛ה אֲגַלֶּ֥ה אֶת נַבְלוּתָהּ לְעֵינֵ֣י מְאַֽהֲבֶ֑יהָ וְאִ֥ישׁ לֹֽא יַצִּילֶ֥נּהָ מִיָּדִֽי׃ וְאֵין אִישׁ אֶלָּא אַבְרָהָם. כְּמַה דַתָּ מַר וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת הָאִישׁ֙ כִּֽי נָבִ֣יא ה֔וּא. וְאֵין אִישׁ אֶלָּא יִצְחָק. כְּמַה דַתָּ מַר מִֽי הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַֽהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ. וְאֵין אִישׁ אֶלָּא יַעֲקֹב. כְּמַה דְתֵימַר וְיַֽעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. עַד אֵלִיָּהוּ. וַיְהִ֣י ׀ בַּֽעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֗ה וַיִּגַּ֞שׁ אֵֽלִיָּ֣הוּ הַנָּבִיא֘ וַיֹּאמַר֒ יְי אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֣וֹם יִווָדַע כִּֽי אַתָּ֧ה אֱלֹהִ֛ים בְּיִשְׂרָאֵ֖ל וַֽאֲנִ֣י עַבְדֶּ֑ךָ וגו'. רִבִּי יוּדָן אָמַר. עַד חִזְקִיָּהוּ לְמַרְבֵּ֨ה הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁל֣וֹם אֵֽין קֵ֗ץ. אָמַר רִבִּי אָחָא. זְכוּת אָבוֹת לְעוֹלָם קַייֶמֶת. כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְי אֱלֹהֶ֔יךָ וגו' עַד וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ. מְלַמֵּד שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׁבָטִים. רִבִּי יוּדָן בַּר חָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בֶּרֶכְיָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. בָּנַיי. אִם רְאִיתֶם זְכוּת אָבוֹת שֶׁמָּטָה וּזְכוּת אִמָּהוֹת שֶׁנִּתְמוֹטְטָה לְכוּ וְהִידַּבְּקו בַחֶסֶד. מַה טַעַם. כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑ינָה. כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ זֶה זְכוּת אָבוֹת. וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑ינָה זֶה זְכוּת אִמָּהוֹת. מִיכָּן וָאֵילַךְ וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹֽא יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלוֹמִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט אָמַ֥ר מְרַֽחֲמֵךְ֭ יְי׃

Traduction

Jusqu’à quand l’effet de cette vertu se fait-il sentir? Selon R. Tanhouma au nom de R. Hiya, ou Rabba b. Nahman au nom de R. Berakhia, ou R. Helbo au nom de R. Aba b. Zabda, l’effet s’est fait valoir jusqu’au roi Johaz, dont il est dit (2R 13, 23): Dieu les prit en affection et eut pitié d’eux… jusqu’alors; jusqu’à ce moment, le mérite des patriarches fut effectif. Selon Samuel, cet effet fut bienfaisant jusqu’à Osée, car il est dit (Os 2,12): Maintenant je révélerai sa laideur aux yeux de ses amants, et nul homme ne pourra plus la délivrer de mes mains (la vertu des patriarches n’aura plus d’effet en sa faveur). Or, par homme on entend, soit Abraham, dont il est dit (Gn 20,7): Maintenant, rends la femme de l’homme, car c’est un prophète; soit Isaac, dont il est dit (ibid. 24, 65): Quel est cet homme qui marche dans les champs à notre rencontre; soit Jacob, dont il est dit (ibid. 25, 27): Jacob est un homme intègre. Selon R. Josué b. Lévi, cet effet fut bienfaisant jusqu’à Elie, car il est dit (1R 18, 36): Il arriva à l’approche du soir qu’Elie le prophète s’avança et dit: Eternel, Dieu d’Abraham, Isaac et Jacob; aujourd’hui il sera reconnu que tu es le Dieu en Israël, et je suis ton serviteur, etc. (274)Tu donneras une marque éclatante que tu te souviens encore des vertus des patriarches, mais non plus à l'avenir.. Selon R. Judan, la vertu des patriarches eut son bon effet jusqu’au roi Ezéchias, comme il est dit (Is 9, 6): Pour que la domination augmente, qu’il arrive une paix sans fin sur le trône de David et son royaume, pour qu’il le consolide et l’étaie par le droit et la justice, d’à présent jusqu’à l’Eternité, le zèle de l’Eternel Sebàoth fera cela (et non plus le mérite transcendant des patriarches). R. Aha dit: la vertu des patriarches produit son bon effet à jamais, comme il est dit (Dt 4, 31): Car l’Eternel ton Dieu est un Dieu de miséricorde, etc., et, bien qu’il s’agisse de ''la fin des jours'' (selon une expression précédente), Dieu n’oubliera pas l’alliance contractée avec des ancêtres; ce qui est un indice du maintien ultérieur de l’alliance avec les tribus. Selon R. Judan b. Hanan au nom de R. Berakhia, l’Eternel dit aux Israélites: Mes enfants, lorsque vous supposerez que la vertu des patriarches cesse d’avoir son effet bienfaisant pour vous, ou que les qualités de vos premières mères ne vous sont plus favorables, allez et rattachez vous à ma grâce; car il est dit (Is 54, 10): Si même les montagnes se mouvaient et les collines se déplaçaient, en attribuant le premier membre de phrase à la vertu des patriarches, et le suivant à la vertu des premières mères; pourtant ma grâce ne te quittera pas, et mon alliance de paix ne bougera pas, dit l’Eternel qui a pitié de toi.

Pnei Moshe non traduit

ואיש לא יצילנה מידי. שכבר כלה זכות אבות:

היום יודע. שאתה זוכר ברית אברהם יצחק וישראל ותו לא:

למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו'. קנאת ה' צבאות תעשה זאת ולא זכות אבות:

כי אל רחום ה' אלהיך וגו'. וכתיב לעיל מיניה באחרית הימים ועם כל זה לא ישכח את ברית אבותיך:

מלמד שהברית כרותה לשבטים. שתהא קיימת לעולם:

הָאֶפִּיקוּרוֹס. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר. חַד אָמַר. כָּהֵן דְּאָמַר. אָהֵן סִפְרָא. וְחָרָנָה אָמַר. כָּהֵן דְּאָמַר. אִילֵּין רַבָּנִין. רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרִבִּי נַחְמָן. חַד אָמַר. לְכִיפָּה שֶׁלָּאֲבָנִים. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרוֹעָעָה אַחַת מֵהֶן נִתְרוֹעָעוּ כוּלָּן. וְחָרָנָה אָמַר. לְבַיִת שֶׁהוּא מָלֵא תֵבֶן. אַף עַל גַּו דְּאַתְּ מַעֲבֵר לֵיהּ מִינָּהּ אָהֵן מוֹצֵא דִבְגַוֵּיהּ הוּא מְרַעְרַע כָּתְלַיָּא.

Traduction

@ ''L’épicurien'' (hérétique). R. Yohanan et R. Eléazar diffèrent d’avis à ce sujet. D’après l’un, il s’agit de celui qui traite la loi avec mépris; d’après l’autre, c’est celui qui méprise les rabbins. De même, R. Eléazar et R. Samuel b. Nahman: selon l’un, cet état ressemble à celui d’un monceau de pierres; lorsqu’une d’elles vacille, le tout menace de s’écrouler (275)J., (Moed Qatan 3, 7). (et comme tous les préceptes religieux se tiennent, le mépris de l’un équivaut à la négation de tout). D’après l’autre, cet état ressemble à une maison remplie de paille, et bien qu’on l’enlève de là, il y restera malgré tout un fétu quelconque qui causera la ruine du mur (de même, l’hérésie à l’égard du moindre détail religieux suscite le scepticisme général

Pnei Moshe non traduit

אהן ספרא. זה הספר ולשון בזיון הוא וכן אלו רבנן:

לכיפה של אבנים וכו'. כך המבזה דבר אחד מן התורה כאלו פקר בכל התורה כלה שכל המצות יש להן אחיזה זו בזו:

לבית שהוא מלא תבן. שאע''פ שמעביר ומפנה את התבן מן הבית מ''מ אי אפשר שלא ישתייר מוץ אחד שם ומקלקל את הכותל כך המינות כיון שנדבק במינות בדבר אחד מקלקל הוא את הכל:

רַב אָמַר. קֹרַח עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה. תֵּיסַבְרִין שֶׁלְּפַרְעוֹ נִגְלָה לוֹ בֵּין מִגְדּוֹל וּבֵין הַיָּם.

Traduction

Rav dit: Qorah était un homme fort riche, ayant découvert le trésor (thesauron) de Pharaon entre Migdal et la mer (caché là depuis Joseph).

Pnei Moshe non traduit

תיסברין. אוצר של פרעה שהיה בין מגדול ובין הים ויוסף הטמינו נגלה לו:

רַב אָמַר. קֹרַח אֶפִּיקָרְסִי הָיָה. מֶה עָשָׂה. עָמַד וְעָשָׂה טַלִּיּוֹת שֶׁכּוּלָּן תְּכֵלֶת. אֲתַא גַבֵּי מֹשֶׁה. אֲמַר לֵיהּ. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. טַלִּית שֶׁכּוּלָּהּ תְּכֵלֶת מָהוּ שֶׁתְּהֵא חַייֶבֶת בַּצִּיצִית. אָמַר לוֹ. הַייֶבֶת. דִּכְתִיב גְּדִלִי֭ם תַּֽעֲשֶׂה לָּ֑ךְ וגו'. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא סְפָרִים מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב בִּמְזוּזָּה. אָמַר לוֹ. חַייָב בִּמְזוּזָּה. דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּ֛ם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ֭ וגו'׃ אָמַר לוֹ. בַּהֶרֶת כִּגְרִיס מָהוּ. אָמַר לוֹ. טָמֵא. פָּֽרְחָה בְכוּלּוֹ. אָמַר לוֹ. טָהוֹר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר קֹרַח. אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מֹשֶׁה נָבִיא וְלֹא אַהֲרוֹן כֹּהֵן גָּדוֹל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מֹשֶׁה. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אִם נִבְרָא לָאָרֶץ פֶּה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הֲרֵי מוּטָּב. וְאִם לָאו יִבָּרֵא לָהּ מֵעַכְשָׁיו. וְאִם בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְי.

Traduction

Selon Rav, Qorah était un épicurien. Pourquoi? Il avait fait fabriquer un talith (surplis d’office) entièrement en bleu ciel, puis il se rendit auprès de Moïse, et lui dit: Moïse notre maître, est-ce qu’un tel talith est soumis à l’obligation de porter des tsitsith (franges bleues)? -Oui, répondit le maître, car il est dit (Dt 22, 12): Tu disposeras des cordons à ton usage - verset superflu par rapport au même précepte, déjà prescrit dans (Nb15, 38). Est-ce qu’une maison remplie de volumes bibliques est soumise à l’obligation de la Mezuza? -Oui, dit Moïse, car il est dit (Dt 6, 9): tu les écriras sur les linteaux de ta maison et sur tes portes (de ces termes superflus, on conclut à l’extension de l’obligation). Qorah demanda encore: si quelqu’un a sur le corps une tache (ou affection) grande comme un pois, comment le considérera-t-on? Comme impur, répondit Moïse. Si le mal se propage sur la peau, quelle sera la règle? L’individu sera tenu pour pur. A ce moment, Qorah s’écria: -la Loi n’a pas été révélée par le Ciel, Moïse n’est pas prophète, ni Aaron grand prêtre. Sur quoi, Moïse répliqua (276)''Midrash, rabba sur (Nb 18); sur (Dt 2).'' aussitôt: -Maître de l’Univers, si le sol en cet endroit avait une ouverture existant là dès l’origine de la Création, c’est bien; sinon, qu’elle soit créée d’à présent (en manifestation de ta puissance), comme il est dit (Nb 16, 30): Si l’Eternel crée un phénomène.

Pnei Moshe non traduit

אפיקורוס היה וכו'. וכדלעיל שכיון שנזרקה בו מינות בדבר אחד לבסוף כפר בכל התורה כלה:

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שְׁלֹשָׁה כָֽפְרוּ בִנְבוּאָתָן מִפְּנֵי פּוּנָרְייָה וְאֵילּוּ הֵן. מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ וּמִיכָה. מֹשֶׁה אָמַר. אִם כְּמ֤וֹת כָּל הָֽאָדָם֙ יְמוּתוּן אֵ֔לֶּה וגו'. אֵלִיָּהוּ אָמַר. עֲנֵינִי יְי עֲנֵינִי וְיֵֽדְעוּ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה. וְאִם לָאו וְאַתָּ֛ה הֲסִבֹּ֥תָ אֶת לִבָּם֭ אֲחוֹרַנִּית׃ מִיכָה אָמַר. אִם שׁ֤וֹב תָּשׁוּב֙ בְּשָׁל֔וֹם לֹֽא דִבֶּ֥ר יְי בִּ֑י.

Traduction

R. Simon b. Lakish dit: trois hommes ont soumis leur pouvoir prophétique à ce genre d’épreuves (277)Littéralement: à l'explication claire, phanera. Voir N. Brüll, Jahrbücher, an 1, p. 219., savoir Moïse, Elie, Michée. -Moïse a dit (ibid. 29): Si ces hommes meurent comme tout le monde, je ne suis pas l’envoyé de Dieu. -Elie dit (1R 18, 37): Exauce-moi, Eternel, exauce-moi, afin que ce peuple te reconnaisse; sinon, fais retourner leur cœur en arrière (à leur idolâtrie). -Enfin Michée (ibid. 22, 28) répondit (au roi Sedecias): Si jamais tu retournes en paix, l’Eternel n’aura pas parlé par moi.

Pnei Moshe non traduit

שלשה כפרו בנבואתן. כלומר שדברו בלשון הזה ואם לאו אף אני אומר לא ה' שלחני וכן כולם וכל כך למה מפני פונרייה מלשון ופינו את הבית כלומר כדי לפנות ולהסור מלבן מחשבות הרעות ושיחזיקו באמונת השם ברוך הוא:

וַיֵּ֙רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּי֭ם שְׁאֹ֑לָה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי חֶלְבּוֹ. אַף שְׁמוֹתֵיהֶם פָּֽרְחוּ מִתּוֹךְ טֹמְסוֹתֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. אֲפִילוּ מַחַט שֶׁהָֽיְתָה שְׁאוּלָה בְיַד יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם אַף הִיא נִבְלְעָה עִמָּהֶן. דִּכְתִיב וַיֵּ֙רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּי֭ם שְׁאוֹלָה. וּמִי נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. מֹשֶׁה נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. יְחִ֥י רְאוּבֵן֭ וְאַל יָמוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חַנָּה נִתְפַּלְלְה עֲלֵיהֶן. הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רִבִּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. כָּךְ הָֽיְתָה (דַּעְתּוֹ) [עֲדָתוֹ]^G שֶׁלְּקֹרַח שׁוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת עַד שֶׁעָֽמְדָה חַנָּה וְנִתְפַּלְלָה עֲלֵיהֶם וְאָמְרָה׃ יְי מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃

Traduction

– Il est dit (Nb 16, 30): Ils descendirent vivants, eux avec tous leurs biens, dans le gouffre. R. Berakhia en conclut au nom de R. Helbo que même les noms de ces révoltés disparurent des contrats, tomo'', où ils étaient inscrits. R. Yossé b. Hanina dit: même l’aiguille empruntée d’eux et qui se trouvait entre les mains d’un autre israélite fut engloutie en même temps qu’eux, puisqu’il est dit: ''ils descendirent vivants, dans le gouffre, avec tous leurs biens''. Et qui pria en leur faveur? Ce fut Moïse, répond R. Samuel b. Nahman, selon ces mots (Dt 33, 6): Que Ruben vive et ne meure pas (or, les rebelles de Qorah étaient de la tribu de Ruben). Selon R. Josué b. Lévi, Hanna pria Dieu en leur faveur; c’est conforme à l’explication suivante donnée par ce rabbi au nom de R. Yossé: la secte de Qorah continuait toujours à s’enfoncer plus avant sous terre, jusqu’à l’arriver de Hanna priant pour eux en ces termes (1S 2, 6): l’Eternel fait mourir et fait revivre; il fait descendre dans l’abîme et en fait remonter.

Pnei Moshe non traduit

עמסותיהם. כמו טמוס של שטרות שאף שמותם שהיו כתובים בשטרות של אחרים פרחו למען לא יזכרו עוד:

יחי ראובן ואל ימות. על דתן ואבירם שהיו מראובן:

כך היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת וכו'. ובתפלת חנה קמו מלשקוע עוד יותר ורמז הוא לעתיד לבא שיהיה להן תקנה ובאין לחיי העולם הבא:

רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אַף הַקּוֹרֵא בִסְפָרִים הַחִיצוֹנִים. כְּגוֹן סִפְרֵי בֶּן סִירָא וְסִפְרֵי בֶּן לענה. אֲבָל סִפְרֵי הוֹמֵירָס וְכָל הַסְּפָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ מִיכָּן וָהֵילַךְ הַקּוֹרֵא בָהֶן כְּקוֹרֵא בְאִיגֶּרֶת. מַאי טַעַם. וְיוֹתֵר מֵהֵ֖מָּה בְּנִ֣י הִזָּהֵ֑ר וגו'. לְהִגָּיוֹן נִתְּנוּ. לִיגִיעָה לֹא נִיתְּנוּ.

Traduction

R. aqiba ajoute: Celui qui lit dans les livres extérieurs, apocryphes'', comme les livres de Ben-Sira et de Ben-Laana; mais pour les Sifré Hamiram (278)Des allégoristes, selon Perles, Revue des études juives, 3, pp. 112-8 (Cf. Graetz, t. 4, 2e éd., p. 467). M. Isidore Weil, Revue, Ibid., pp. 276-282, traduit: Amorrhéens. Cf. Joel, Blicke in die Religionsgeschichte, 1, pp. 69-75. et pour les livres écrits depuis cette époque, celui qui les lit, lit pour ainsi dire des lettres, car il est dit (Qo 12, 12): Ce qui est plus que cela (que ces paroles), mon fils, sois sur tes gardes; faire beaucoup de livres serait sans fin, et une longue méditation est une fatigue pour le corps. Or, les livres bibliques avec leur contenu ont été donnés à l’homme comme un sujet de méditation; mais il ne faut pas aller jusqu’à la fatigue.

Pnei Moshe non traduit

בן לענה. היה ידוע להם מאיזה דברי הבלים:

אבל ספרי המירם. דברי הדיוטות ודוגמתו ספרי המירם במסכת ידים:

כקורא באיגרת. ואין עליהם לא שכר ולא עונש ובלבד בקריאה בעלמא כדמסיק ליגיעה לא ניתנו שלא ישתקע בהן ביותר ולבלות זמנו בדברים כאלו:

דִּבְרֵ֤י חֲכָמִים֙ כַּדָּֽרְבוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי חוּנָה. כִּדְרוֹר נָאוֹת. תַּמָּן קָרְייָן לְמַרְגָּלִיתָא דִּירָה. דָּבָר אַחֵר. כַּדָּֽרְבוֹנוֹת. כְּכַדּוּר הַזֶּה בֵּין הַבָּנוֹת. מַה הַכַּדּוּר הַזֶּה מֻקְלֶטֶת מִיָּד לְיָד וְסוֹפָהּ לָנוּחַ בְּיָד אֶחָד. כָּךְ משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵינִים וּזְקֵינִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. דָּבָר אַחֵר. כַּדָּֽרְבוֹנוֹת. שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ. מַרְדֵּעַ דָּֽרְבָן וּמַלְמַד. מַרְדֵּעַ שֶׁהוּא מוֹרֶה דֵיעָה בַפָּרָה. דָּֽרְבָן שֶׁהוּא מַשְׁרֶה בִינָה בַפָּרָה. מַלְמַד שֶׁהוּא מְלַמֵּד אֶת הַפָּרָה לַחֲרוֹשׁ בִּשְׁבִיל לִיתֵּן חַיִים לְבַעֲלֶיהָ. אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. אִם לְפָרָתוֹ עוֹשֶׂה אָדָם דָּֽרְבָן. לְיִצְרוֹ הָרַע שֶׁהוּא מַעֲבִירוֹ מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Traduction

Il est dit auparavant (ibid. 11): Les paroles des sages sont comme des aiguillons, DARBONOT. Ce dernier mot, dit R. Houna, signifie: une belle demeure, de même que là-bas (à Babylone) on nomme ainsi une pierre précieuse, margarita. Selon une autre explication, le mot signifie: ballon, ou jouet de filles; comme le ballon rejeté puis reçu d’une main à l’autre, finit par rester au repos dans une main; de même Moïse reçut la Loi du Sinaï, la transmit à Josué, celui-ci aux anciens (279)V. Mishna, Avot, 1, 1.; ceux-ci la remirent aux prophètes, qui à leur tour la livrèrent définitivement aux membres de la grande assemblée (Synagogue). Selon une autre explication (280)''Midrash Rabba sur (Nb 14); Pesiqta, ch. 3.'', ce mot a trois sens divers: 1° on le nomme Marda’, parce qu’il enseigne un certain savoir même à la vache (pour qu’elle trouve son chemin), 2° il est nommé Darban, parce qu’il dépose de son intelligence dans une génisse, 3° Malmad (signifiant aiguillon, quoique de la racine ''enseigner''), parce qu’il apprend à la vache à cultiver, pour fournir des vivres à son maître (de même, les paroles des docteurs offrent les mêmes avantages). R. Hama b. Hanina dit: si l’homme met un frein à sa vache (pour régler sa marche), à plus forte raison doit-il en mettre un à son mauvais penchant (à sa passion) qui le détourne de la vie en ce monde et du monde futur.

Pnei Moshe non traduit

כדרור נאות. כמרגלית יפה ויקרה:

ככדור הזה. שמשחקות הבנות ומקבלות זו מזו וביד כל אחת היא כולה כמות שהיא כך קבלו התורה כלה מדור לדור כמו שלמד משה מפי הגבורה:

דבר אחר כדרבונות. כדרבון הזה ושלשה שמות יש לו וכו':

שהוא מורה דעה בפרה. שלא להטות לצדדין ומשרה בה בינה להטותה הדרך אשר תלך ומלמד אותה כדי שתוכל לחרוש וליתן חיים לעולם כך הם דברי חכמים מסירים מלב האדם מחשבות הרעות והזרות ומשרים בו בינה איזה הדרך אשר ילך ומלמדים אותו לתקן לגופו ולנפשו בחיי הנצחיים:

על א' כמה וכמה. שצריך תחבולה לעשות לו דרבן שלא יטה אשורו מני הדרך ודברי תורה הם דרבן ליצה''ר כדאמר בהשותפין בראתי יצה''ר בראתי תורה תבלין:

Sanhedrine

Daf 50b

משנה: שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלשָׁה מְלָכִים אַחְאָב יָרָבְעָם מְנַשֶּׁה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְנַשֶּׁה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ. לֹא הֱשִׁיבוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת בִּלְעָם וְדוֹאֵג אֲחִיתֹפֶל וְגֵחֲזִי׃

Traduction

Trois rois et quatre simples particuliers n’ont pas de part à la vie future. Les trois rois sont: Jéroboam, Achab et Manassé. R. Juda dit: Manassé aura une part à la vie future, car il est dit (2R 32, 13): Il pria Dieu qui l’exauça, accueillit sa supplication, et le réintégra à Jérusalem, dans son royaume. Mais les docteurs répliquent: Dieu l’a réintégré dans son royaume, non dans sa part de vie future. Les quatre simples particuliers sont: Balaam, Doëg, Ahitofel, et Guehazi.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ג' מלכי' וד' הדיוטות. אע''פ שגדולים וחכמים היו אין להם חלק לעה''ב שלא היתה אמונתם שלימה ואע''ג דבלעם מעובד כוכבים הוה ואנן תנן כל ישראל יש להם חלק לעה''ב משום דקי''ל חסידי עכו''ם יש להן חלק לעה''ב אשמעינן דבלעם לאו מחסידי עובד כוכבים הוה:

הלכה: שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת כול'. וְכוּלְּהֶם חִידְּשׁוּ עֲבֵירוּת.

Traduction

Tous les rois (postérieurs à Jéroboam) ont commis de nouveaux péchés;

Pnei Moshe non traduit

גמ' וכולהם חידשו עבירות. כל המלאכים שאחרי ירבעם כדלקמן ומפני מה תלה הכתוב בירבעם בכל מקום:

וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. וְלָמָּה לֹא אָמַר וּכְמַסְמְרוֹת קְבוּעִים וּכְאִילָנוֹת נְטוּעִים. בָּחֲרוּ לָהֶם בֵּירְרוּ הַבַּרְזֶל וְשִׁיבְּחוּ הַמַּטַּע שֶׁלַּמַּטִּיל. דָּבָר אַחֵר. וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. מַה הַמַּסְמֵר הַזֶּה אַתְּ קוֹבְעוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאַתְּ חוֹזֵר וְנוֹטְלוֹ מִמְּקוֹמוֹ מְקוֹמוֹ נִיכָּר. כָּךְ כָּל מִי 50b שֶׁפָּֽשְׁטוּ יְדֵיהֶם הָרִבִּים בּוֹ יָד. אַף עַל פִּי שֶׁחָֽזְרוּ וְקָֽרְבוּ אוֹתוֹ סוֹפוֹ לִיטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר. וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. מַשְׂמֵרוֹת כָּתוּב. מַה מִשְׁמָרוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אַף הַמַּסְמֵרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. כַּמָּה מַסְמֵרִים יְהוּ בָהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֲמִשָּׁה. כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. רִבִּי חִינְנְא אָמַר. שִׁבְעָה. וּכְיָמֶ֖יךָ דָּבְאֶֽךָ׃ דָּרַשׁ רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. תִּשְׁעָה. רִבִּי הָיָה נוֹתֵן אַחַד עָשָׂר עַל זֶה וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עַל זֶה. מִנְייָן מִשְׁמָרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. כַּלְבָּת אֵינָהּ עוֹלָה לְחֶשְׁבּוֹן מַסְמֵרִים. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. מָהוּ לִיתֵּן כּוּלָּן עַל גַּבֵּי מִנְעָל אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. מָהוּ לִיתֵּן כּוּלָּן עַל גַּבֵּי סַנְדָּל אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. תַּנֵּי. אֵין מְגָֽרְדִין סַנְדָּלִים וּמִנְעָלִים יְשֵׁנִים אַבָל סָכִין וּמַדִּיחִין אוֹתָן. רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי חִייָה רַבָּה אָֽמְרִין. הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִין. מְגָֽרְדִין. שְׁנִיִים הָיוּ אוֹמְרִין. אֵין מְגָֽרְדִין. שְׁאָלוֹן לְרִבִּי. אֲמַר לוֹן. אֵין מְגָֽרְדִין. אֲמַר רִבִּי זְעוּרָה. הָא אֲזִילָה חָדָא מִן תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי חִייָה רַבָּה. אָמַר רִבִּי חְייָה בַּר אַשִּׁי. נְהִיגִין הֲוֵינָא יָֽתְבִין קוֹמֵי רַב וּמַשְׁחִין וּמַשִּׂיגִין אֲבָל לֹא מְגָֽרְדִין. תַּנֵּי. לֹא יִלְבַּשׁ אָדָם מִנְעָלִים וְסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים אֶלָּא אִם כֵּן הִילַּךְ בָּהֶן מִבְּעוֹד יוֹם. כַּמָּה יְהֵא בְהִילּוּכָן. בְּנֵי בֵייתֵיהּ דְּבַר קַפָּרָא אָֽמְרִין. מִן דְּבֵית רַבָּה דְּבַר קַפָּרָא עַד בֵּית רַבָּה דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. צִיפּוֹרָאֵי אָֽמְרִין. מִכְּנִישְׁתָּה דְבַבְלָאֵי עַד דִּרְתָה דְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. טִיבֵּרִאֵי אָֽמְרִין. מִן סִידְרָא רַבָּה עַד חָנוּתֵי דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תַּנֵּי. לֹא יִסּוֹךְ אָדָם מִנְעָלִים וְסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים. לֹא יִסּוֹךְ אָדָם אֶת רַגְלוֹ וְהִיא בְתוֹךְ הַמִּנְעָל וְאֶת רַגְלוֹ וְהִיא בְתוֹךְ הַסַּנְדָּל. אֲבָל סָךְ הוּא אֶת רַגְלוֹ וְנוֹתְנָהּ בְּתוֹךְ הַמִּנְעָל אֶת רַגְלוֹ וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ הַסַּנְדָּל. סָךְ אָדָם שֶׁמֶן וּמִתְעַגֵּל עַל גַּבֵּי קַטַבֹּלֵייָא חֲדָשָׁה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׂ. לֹא יִתְנֵנָּה עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה שֶׁלְּשַׁייִשׁ לְהִתְעַגֵּל עָלֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר. דָּבָר אַחֵר. וּכְמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. בְּשָׁעָה שֶׁדִּבִרֵי תוֹרָה יוֹצְאִין מִפִּי בַעֲלֵיהֶן כְּתִיקֻּנָן הֵן עֲרֵיבִין לְשׁוֹמְעֵיהֶן כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִ֖ים. וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם יוּצְאִין מְמוּסְמָסִין הֵם מָרִין לְשׁוֹמְעֵיהֶן כְּמַסְמְרוֹת.

Traduction

Il est dit aussi (ibid.): Et les membres des réunions (les savants) sont comme des clous enfoncés (plantés). Pourquoi n’est-il pas dit: Comme des clous fixés, ou comme des arbres plantés? Parce qu’ils ont adopté de préférence le fer pour donner l’image de la solidité, en faisant ressortir l’action du marteau, qui enfonce les clous (en signe de la valeur des savants). Selon un autre, ces mots signifient ceci: comme après avoir fixé un clou, lors même qu’on le retire ensuite, on reconnaît l’emplacement qu’il a occupé; de même, dès que les mains de la majorité se sont étendues contre un seul (l’ont éloigné du cercle des docteurs), si même ils le rapprochent ensuite, il finira par recevoir d’eux ce qui lui revient (la punition qu’il mérite) – (281)Suit un passage traduit au (Shabat 6, 2). Selon une autre explication, les mots ''comme des clous plantés'' signifient ceci: lorsque les paroles de la Loi sont émises par les auteurs comme il convient de les interpréter, elles sont agréables aux oreilles des auditeurs (282)Rabba sur (Ct 4,11)., et semblent plantées, mais lorsqu’elles arrivent rétorquées et tortueuses, elles paraissent dures aux auditeurs et pointues comme des clous.

Pnei Moshe non traduit

בחרו להם ביררו הברזל. בחרו להם לדמות להברזל ולהמטע שלו שהוא המטיל והוא ברזל קלל מטיל בלעז וכלומר לדוגמת השבת שלו דימה אותם המקרא שהוא דבר קבוע ויפה ומשובח:

שפשטו ידיהם הרבים בו יד. שנידו והרחיקו אותו החכמים מהם אע''פ שחזרו וקרבו אותו סופו לקבל עונשו:

משמרות כתיב. בשין השמאלית רמז לסנדל המסומר שיהו בו כ''ד מסמרים מרומז לכ''ד משמרות וגרסי' להא בפ' במה אשה על מתני' לא יצא בסנדל המסומר:

כמה מסמרים יהו בו. בסנדל ויהא מותר לצאת בו בשבת לפי שלא גזרו אלא מעין המאורע שהיו לחזק אבל אלו הא דחשיב לקמיה אינן אלא לנוי ומותר:

וכימיך. שהן שבעה ימי שבוע דבאך תרגומו תוקפך וכתיב ברישיה דקרא ברזל ונחשת מנעליך:

מניין משמרות. כדלעיל דמשמרות כתיב ונתן על האחד יותר להכיר כוונת הרמז:

כלבת. הוא כלבוס הנזכר בבבלי פ' במה אשה ושני ראשיו חדין וכפופין:

אינה עולה לחשבון מסמרים. ומותר דאינו כשאר מסמרים ולא גזרו אלא מעין המאורע:

שרי. כיון דנשתנה לא זרו:

אין מגרדין. בשבת סנדלים ומנעלים ישינים מפני שקולף והוי ממחק:

אבל סכין. הך ברייתא פליגא אדלקמן:

שניים. תלמידים השניים אמרו משמו אין מגרדין:

הא אזילא חדא מן תלמידוי דר''ח רבה. הלך וחסר לו דבר אחד מהן שהרי רבי מן הראשונים הוא וקאמר אין מגרדין:

ומשיגין. מכבסין:

חדשים. דשמא לא יהו מכוונים לרגליו ואתי לטלטולי:

כמה יהו בהלוכן. מבעוד יום:

מן סידרא רבה. מבית המדרש הגדול:

תני לא יסוך אדם וכו'. מפני שהוא מעבדן:

והיא בתוך המנעל. מפני שהמנעל נהנה ממנו ונמצא מעבדו:

ומתעגל. ומתגלגל ע''ג עור שלוק ואינו חושש ובלבד שלא יתננה להקטיבלייא ע''ג טבלה של שייש ולהתעגל עליה דמיחזי כמכוין לעבדה יפה הואיל ושוטחה על גבי טבלא:

רבן שמעון בן גמליאל מתיר. הואיל ומכל מקום אינו סך השמן עליה אין כאן משום מעבד:

ממוסמסין. מסורסין ומסורגין הם אינם מתקבלים על לב השומעין ומרים ונוקבים הן כמסמרות:

בַּֽעֲלֵ֣י אֲסוּפּוֹת. אֵין אֲסוּפוֹת אֶלָּא סַנְהֶדְרִין. כְּמַה דְתֵימַר אֶֽסְפָה לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֘ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒. דָּבָר אַחֵר. בַּֽעֲלֵ֣י אֲסוּפּוֹת. שֶׁנֶּאֱמָרִים בָּאֲסֵיפָה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִם יֹאמַר לִי אָדָם שֶׁיֵּשׁ דִּבְרֵי הָיָּמִים בְּבָבֶל הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ וּמֵבִיאוֹ מִשָּׁם. וְעַכְשָׁיו אִם מִתְכַּנְּסִין כָּל רַבּוֹתֵינוּ אֵין יְכוֹלִין לְהָבִיאוֹ מִשָּׁם.

Traduction

Les membres des réunions'', est-il dit (ibid.). On entend par là le grand tribunal supérieur (Sanhédrin), comme il est écrit (Nb 11, 16): Réunis-moi 70 hommes des anciens d’Israël. Selon un autre, ces mots signifient ce qui a été dit en assemblée. R. Simon b. Lakish dit: si quelqu’un me déclare qu’il y a un livre de chroniques en Babylonie, j’irai volontiers le chercher; tandis qu’à présent la quantité de livres enfouis est si grande (si inconnue) que si tous les rabbins se réunissaient, ils n’arriveraient pas à rapporter de là les livres cachés (283)B., Pessahim 62..

Pnei Moshe non traduit

שנאמרים באסיפה. בחבורה:

שיש דברי הימים בבבל. אמתני' דדברי הימים קאמר לפי שיש בה הרבה טעמי התורה ופירושה:

ועכשיו אם מתכנסין וכו'. לפי שהרבה הוא ועוד שנגנז וכדאמר בבבלי פ' תמיד נשחט בין אצל לאצל טעינו ד' מאה גמל דדרשה ומיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים וכהה מאור עיניהם:

נִתְּנ֖וּ מֵרוֹעֶה אֶחָֽד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ. אִם שָׁמַעְתָּה דָבָר מִפִּי קְטַן יִשְׂרָאֵל וַהַנְייָךְ. לֹא יְהֵא בְעֵינֶיךָ כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי קָטָן אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי גָּדוֹל. וְלֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי גָּדוֹל אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי חָכָם. וְלֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי חָכָם אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי נָבִיא. וְלֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי נָבִיא אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי רוֹעֶה. וְאֵין רוֹעֶה אֶלָּא מֹשֶׁה. כְּמַה דְתֵימַר וַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי עוֹלָם֖ מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה ׀ הַֽמַּֽעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵ֚ת רוֹעֶה צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת ר֥וּחַ קָדְשֽׁוֹ. לֹא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי רוּעֶה אֶלָּא כְשׁוֹמְעוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה. נִתְּנ֖וּ מֵרוֹעֶה אֶחָֽד. וְאֵין אֶחָד אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמַה דַתָּ מַר שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְי אֱלֹהֵ֖ינוּ יְי אֶחָֽד׃

Traduction

– Elles sont données par un seul pasteur, est-il dit (Qo 12, 11). Cela signifie que Dieu dit: Si tu as entendu émettre un enseignement, fût-ce par un petit en Israël qui t’a plu (284)Siffri, section Eqeb, ch. 41., sache-lui autant de gré que si c’était un grand homme, et de plus comme à un sage, à un prophète, et même au pasteur, qui est le législateur Moïse, car il est dit (Is 63, 11): Son peuple se rappela les jours antiques de Moïse (et dit) où est celui qui les fit monter de là avec le berger de son troupeau? où est celui qui mit au milieu de lui son esprit saint? Enfin, ce n’est pas comme si cette parole émanait du pasteur, mais de la Providence même, car il dit: ''Elles sont données par un pasteur unique''. Or, l’UN est Dieu, dont il est dit (Dt 6, 4): Ecoute Israël, l’Eternel est notre Dieu, l’Eternel est UN.

Pnei Moshe non traduit

ניתנו מרועה אחד. ודריש לה שאם שמעת איזה דבר תורה שהנאך ואפי' מפי קטן מישראל תכבדו כאלו שמעת מפי אחד וכדמסיק אין אחד אלא הקב''ה:

וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר כָּל הַֽמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֨יִם֙ לֹֽא אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְי רֹֽפְאֶֽךָ׃ רַב אָמַר. וּבִלְבַד בְּרוֹקֵק. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֲפִילוּ אָמַר נֶ֣גַע צָרַ֔עַת כִּ֥י תִֽהְיֶה֖ בְּאָדָ֑ם וְרוֹקֵק אֵין לוֹ חֶלֶק לְעָתִיד לָבוֹא.

Traduction

Celui qui prononce des mots à voix basse (pour exorciser), et dit (Ex15, 26): Aucune des plaies dont j’ai frappé l’Egypte ne t’atteindra, car moi l’Eternel je te préserverai''. Toutefois, dit Rav, c’est seulement vrai s’il a craché, avant de réciter ce verset (signe de mépris pour la Divinité), qu’il n’aura pas de part à la vie future. Il en sera de même privé, dit R. Josué b. Lévi, s’il dit ce verset (Lv 13, 9): Lorsqu’une affection lépreuse atteindra un homme, puis crache.

Pnei Moshe non traduit

ובלבד ברוקק. הוא דאין לו חלק לעה''ב לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה:

אפי' אמר נגע צרעת וגו'. אע''פ שאין בו שם שמים:

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. רִבִּי מָנָא אָמַר. בְּגוֹן אִילֵּין כּוּתָאֵי דְּמִשְׁתְּבָעיִן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. נִכְתָּב בְּיוּ''ד הֵ''א וְנִקְרָא בַאֲלֶ''ף דַּלֶּ''ת.

Traduction

Abba Saül y englobe aussi celui qui prononce le nom divin par ses 4 lettres'' (lit le tétragramme tel qu’il est écrit). R. Ména dit: Ce sont par exemple les Samaritains, qui prononcent (comme Théodoret: IABE); mais R. Jacob b. Aha dit: on écrit ce nom par les lettres YOD et HE et l’on prononce avec les lettres ALEF DALET, Adonaï (285)V. Ben-Chanania, Forschungen des Wissen Talmud Vereins, par Low, 1867, n° 10, col. 155 (opposé à Geiger, Zeits. D. DMG., 12, 138)..

Pnei Moshe non traduit

דמשתבעין. והוגין את השם וכתיב זה שמי וזה זכרי לא כשאני נכתב אני נקרא וכדדריש ר' יעקב נכתב ביו''ד ה''א ונקרא באל''ף דל''ת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source